תכלס בריאות

צעד 03: סדר בבדיקות הסקר

הקפידו להשתתף בתכניות סקר לגילוי מוקדם של סרטן – אבחון מוקדם הוא המפתח לריפוי. כיום מוצעות בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, סרטן צוואר הרחם וסרטן שד. בואו נעשה קצת סדר בבדיקות הסקר – מה חשוב לכל אחד ואחת מאיתנו לעשות ובאיזה גיל:


נשים:

סרטן השד

 לנשים בסיכון רגיל:

  • על כל אישה בכל גיל להכיר את שדיה, כך שתוכל לאתר כל שינוי או גוש ולפנות בהקדם לרופא ולדרוש לברר את טיבו.
  • מומלץ לכל אישה מגיל 50 ועד 74 לעבור בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. בדיקה זו נחשבת היום לשיטה הטובה ביותר לזיהוי גידול סרטני בשד בשלב מוקדם, לפני שניתן לזהותו במישוש.
  • נשים בגיל 45 תוכלנה לפנות לרופא כדי לקבל מידע על היתרונות והחסרונות בבדיקת הממוגרפיה בגילאים אלו. במקרה ותחלטנה להיבדק, הבדיקה תיכלל בסל התרופות והטכנולוגיות.
  • ניתן לבצע בדיקת שד פעם בשנה על ידי רופא המומחה בבדיקת שד. יש לציין כי בדיקה ידנית לא הוכחה כמפחיתה את התמותה מסרטן השד.

לנשים בסיכון גבוה:

  • לנשאית גנטית ולאישה שלה קרובת משפחה בדרגה ראשונה (אם, אחות) שחלתה בסרטן השד, מומלצת בדיקת ממוגרפיה מגיל 40, אחת לשנה, או קודם לכן, בהתאם להמלצות הרופא.
  • אישה שעברה הקרנות לבית החזה (בדרך כלל כטיפול במחלת לימפומה מסוג הודג'קין), בעיקר לפני גיל הפריון, נמצאת בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד, ומומלץ שתבצע מעקב לגילוי מוקדם בהתאם להמלצות הרופא.
  • לנשאית מוטציות בגנים BRCA1/2 ולנשים בקבוצות סיכון נוספות, מומלץ לבצע בדיקת MRI של השד אחת לשנה, בהתאם להמלצות משרד הבריאות.
  • –          **נשאיות המוטציות בגנים BRCA1/2, יכולות להפחית את הסיכון לחלות. ניתן להתייעץ עם הרופא המטפל גם ביחס לטיפול תרופתי, המפחית את הסיכון לחלות (כדוגמת טמוקסיפן או רלוקסיפן). בדיקה לגילוי נשאות למוטציות בגנים BRCA1/2 נכנסה לסל הבריאות ב-2020 לנשים יהודיות בריאות ששני הוריהן ממוצא אשכנזי.
  • בסל הבריאות מוצעת בדיקה לגילוי נשאות למוטציות בגנים BRCA2-1 BRCA1 לנשים יהודיות בריאות ממוצא אשכנזי על פי הצהרה עצמית וכולל גם מוצא אשכנזי חלקי, גם ללא סיפור משפחתי. הזכאות לבדיקה לא מחייבת ייעוץ גנטי מקדים ותינתן באופן חד פעמי במהלך חיי המטופלת. למידע נוסף לחצו כאן.

סרטן צוואר הרחם

  • סרטן צוואר הרחם נגרם מנגיף הפפילומה האנושי (HPV), העלול לגרום גם לסוגי סרטן נוספים וליבלות באיברי המין. גברים ונשים הפעילים מינית, בכל גיל, עלולים להידבק בנגיף. כיום ניתן להתחסן נגד הנגיף מגיל 9 עד 45, והחיסון ניתן בכיתה ח׳ לבנים ולבנות.
  • בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם מתבצעת באמצעות בדיקה פאפ שגרתית של צוואר הרחם – HPV typing שיכולה לאבחן שינויים ומאפשרות גילוי מוקדם וטיפול בזמן העשויים למנוע התפתחות גידול סרטני. בדיקת הפאפ כלולה בסל שירותי הבריאות בישראל; הזכאות היא לנשים בנות 54-25, אחת לשלוש שנים.
  • לנשים בגילים 65-25 מומלץ לבצע משטח צוואר הרחם (פאפ) כל 3 שנים.

נשים וגברים:

סרטן המעי הגס

  • לגברים ולנשים בסיכון רגיל מומלצת בדיקת דם סמוי בצואה, אחת לשנה, מגיל 50 עד 74. במקרה של ממצא מחשיד יש להמשיך לבדיקת קולונוסקופיה.
  • לגברים ולנשים בסיכון גבוה, שלהם קרוב משפחה מדרגה ראשונה (הורה, אח, ילד) שחלה במחלה או שהוא בעל תסמונות מעי שונות – מומלץ לבצע בדיקת קולונוסקופיה, מעקב קבוע והתייעצות רפואית לגבי תדירות הבדיקות לאבחון מוקדם המתאימות להם, ולפי הצורך פנייה לייעוץ גנטי.

מלנומה וסרטן העור[RP1] 

סרטן העור הוא מחלה שכיחה בישראל ומלנומה היא המחלה המסוכנת והקטלנית מבין סוגי סרטן העור השונים. אבחון המחלה בשלבים הראשוניים מגבירה משמעותית את הסיכוי להשיג ריפוי. בדיקת שומות אינה נחשבת לבדיקת סקר שיש לבצע בקביעות, אך מומלץ לגשת לרופא עור במקרים הבאים:

  • בעלי מספר רב של שומות (בייחוד למעלה מ-20).
  • בעלי עור, שיער ועיניים בהירים, ובעלי נמשים.
  • אנשים שעורם נצרב בקלות בשמש, או שאינו משתזף כלל.
  • תינוקות, ילדים וקשישים.
  • מי שבמשפחתו קרובים בעלי נקודות חן מרובות, או שחלו בסרטן העור.
  • מי שסבל מכוויות שמש מרובות, בעיקר בילדות.
  • אנשים הנוטלים תרופות המדכאות את מערכת החיסון או הסובלים ממחלות המחלישות אותה (כגון חולי פרקינסון, מושתלי איברים, חולי סרטן המקבלים טיפולים וכד').
  • אנשים שמתוקף עיסוקם או תחביביהם נחשפים לשמש לזמן ממושך, כגון ימאים, חקלאים, גולשים, שחיינים ומי שעוסק בספורט ימי אחר.
  • אנשים הנחשפים לשמש באופן אינטנסיבי לסירוגין, למשל בסופי שבוע או בחופשות.
  • אנשים הנוטלים תרופות המגבירות את רגישות העור לקרינת השמש.

אלו 5 הגימ"לים – הסימנים אליהם יש לשים לב בעת בדיקת שומות:

  • גיאומטריה – שומה לא סימטרית שחלקה האחד אינו זהה לחלקה האחר.
  • גבול – שומה שגבולה אינו מעוגל, ברור ומוגדר.
  • גוון – שומה שצבעה אינו אחיד והיא מורכבת ממספר גוונים כמו שחור, חום, ורוד ועוד.
  • גודל – שומה שקוטרה עולה על 5 מ"מ (כקוטר מחק בקצה עפרון).
  • גובה – שינוי בגובה השומה או כל שינוי בארבעת הסעיפים הקודמים.

 [RP1]https://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=5740