צעד 03: סדר בבדיקות הסקר

אבחון מוקדם של סרטן יכול להציל חיים! הקפידו להשתתף בתוכניות סקר לגילוי מוקדם של סרטן. כיום מוצעות בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן השד, צוואר הרחם והמעי הגס, וכן מומלץ לבצע בדיקות שומות בעור. בואו נעשה קצת סדר בבדיקות – מה חשוב לכל אחד ואחת מאיתנו לעשות ובאיזה גיל:

נשים

סרטן השד

לנשים בסיכון רגיל:
  • על כל אישה בכל גיל להכיר את שדיה, כך שתוכל לאתר כל שינוי או גוש ולפנות בהקדם לרופא ולדרוש לברר את טיבו.
  • מומלץ לכל אישה מגיל 50 ועד 74 לעבור בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. בדיקה זו נחשבת היום לשיטה הטובה ביותר לזיהוי גידול סרטני בשד בשלב מוקדם, לפני שניתן לזהותו במישוש.
  • נשים מגיל 45 יכולות לפנות לרופא כדי לקבל מידע על היתרונות והחסרונות בבדיקת הממוגרפיה עוד לפני גיל 50.
  • ניתן לבצע בדיקת שד פעם בשנה על ידי רופא המומחה בבדיקת שד. יש לציין כי בדיקה ידנית לא הוכחה כמפחיתה את התמותה מסרטן השד.
לנשים בסיכון גבוה:
  • לנשאית גנטית ולאישה שלה קרובת משפחה בדרגה ראשונה (אם, אחות) שחלתה בסרטן השד, מומלצת בדיקת ממוגרפיה מגיל 40, אחת לשנה, או קודם לכן, בהתאם להמלצות הרופא.
  • אישה שעברה הקרנות לבית החזה (בדרך כלל כטיפול במחלת לימפומה מסוג הודג'קין), בעיקר לפני גיל הפריון, נמצאת בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד, ומומלץ שתבצע מעקב לגילוי מוקדם בהתאם להמלצות הרופא.
  • לנשאית מוטציות בגנים BRCA1/2 ולנשים בקבוצות סיכון נוספות, מומלץ לבצע בדיקת MRI של השד אחת לשנה, בהתאם להמלצות משרד הבריאות.
  • נשאיות המוטציות בגנים BRCA1/2, יכולות להפחית את הסיכון לחלות. ניתן להתייעץ עם הרופא המטפל גם ביחס לטיפול תרופתי, המפחית את הסיכון לחלות (כדוגמת טמוקסיפן או רלוקסיפן).
  • בסל הבריאות מוצעת בדיקה לגילוי נשאות למוטציות בגנים BRCA2-1 BRCA1 לנשים יהודיות בריאות ממוצא אשכנזי מלא או חלקי על פי הצהרה עצמית, גם ללא סיפור משפחתי. הזכאות לבדיקה לא מחייבת ייעוץ גנטי מקדים ותינתן באופן חד פעמי במהלך חיי המטופלת. למידע נוסף לחצו כאן.

סרטן צוואר הרחם

סרטן צוואר הרחם נגרם מנגיף הפפילומה האנושי (HPV) העלול לגרום גם לסוגי סרטן נוספים וליבלות באיברי המין. גברים ונשים הפעילים מינית, בכל גיל, עלולים להידבק בנגיף. כיום קיים חיסון נגד הנגיף הניתן לבנים ולבנות בכיתה ח׳ בבית הספר. החיסון נמצא בסל הבריאות לנערות ולנערים עד גיל 18, ולגברים בסיכון מוגבר עד גיל 26. קופות החולים מסבסדות את החיסון לכלל הנשים והגברים עד גיל 26. כיום ניתן להתחסן עד גיל 45. החיסון יעיל יותר בגיל צעיר, טרם התחלת הפעילות המינית והחשיפה לנגיף.

כמו כן, לכל אישה בגיל 65-25 מומלץ לבצע בדיקת משטח צוואר הרחם לגילוי מוקדם ומניעה של סרטן צוואר הרחם. הבדיקה מתבצעת באמצעות נטילת משטח מצוואר הרחם על ידי רופא/ת נשים בבדיקה שגרתית, והיא יכולה לאבחן שינויים בתאים ומאפשרת גילוי מוקדם וטיפול העשויים למנוע התפתחות גידול סרטני.

הבדיקה כלולה בסל התרופות.

לנשים בגיל 54-25 מומלץ לבצע בדיקה אחת לשלוש שנים.
לנשים בגיל 65-55 מומלץ לבצע בדיקה אחת לחמש שנים.

על פי סל התרופות, נשים מעל גיל 65 אשר לא ביצעו בדיקה ב-10 השנים האחרונות זכאיות לבצע בדיקה אחת.

נשים וגברים

סרטן המעי הגס

  • מומלץ לגברים ולנשים בסיכון רגיל לבצע  בדיקת דם סמוי בצואה, פעם בשנה, מגיל 50 עד 74. במקרה של ממצא שאינו תקין (תשובה חיובית) חשוב מאוד להמשיך בירור בהתאם להמלצת הרופא.
  • לגברים ולנשים בסיכון גבוה, שלהם קרוב משפחה מדרגה ראשונה (הורה, אח, ילד) שחלה במחלה או שהוא בעל תסמונות מעי שונות – מומלץ מעקב רפואי קבוע והתייעצות רפואית לגבי תדירות הבדיקות לאבחון מוקדם המתאימות להם, ולפי הצורך פנייה לייעוץ גנטי.

מלנומה וסרטן העור

סרטן העור הוא מחלה שכיחה בישראל, ומלנומה היא המחלה המסוכנת והקטלנית מבין סוגי סרטן העור השונים. אבחון המחלה בשלבים הראשוניים מגביר משמעותית את הסיכוי להשיג ריפוי.

מתי מומלץ לפנות לרופא עור?
  • במקרה של שומות מרובות ו/או מולדות (בייחוד למעלה מ-20) וכאשר קיים סיפור אישי או משפחתי של סרטן העור חשוב להיבדק לפחות אחת לשנה.
  • כאשר מזהים נקודות חשודות, בעלות מאפיין אחד או יותר מ-'5 הגימ"לים' (הסבר בהמשך).
  • כשמבחינים בנקודת חן חדשה (ככתם שטוח או גבשושית) שהולכת וגדלה בהתמדה.
  • כאשר יש פצע שלא נרפא.

במקרה שהבחנתם בסימנים אלה חשוב לפנות ללא דיחוי לבדיקה אצל רופא עור. הרופא יחליט אם להסירה לצורך בדיקה פתולוגית אשר תקבע את טיבה.

כיצד נכיר את השומות שעל גופנו?
  • בחדר מואר היטב נבחן את הגוף מלפנים ומאחור. אפשר להיעזר במראת יד, אותה נכוון מול מראה גדולה.
  • חשוב לבחון את כל שטח העור, כולל הקרקפת, בין השערות, בקפלי הגוף ובין אצבעות הידיים והרגליים. לבדיקת הקרקפת הכרחי להיעזר באדם נוסף, ולבדיקת הגב רצוי להיעזר באחרים.
  • מומלץ לזכור את מספר השומות בכל מקום ולבצע את הבדיקה שוב כל 6-3 חודשים. למי שיש מספר רב של שומות, מומלץ לצלם בהגדלה את אזור השומות, לצורך השוואה. רצוי שהצילום יהיה צבעוני, ויהיה בו סרגל שימחיש את גודל השומה. חשוב לציין את תאריך הצילום ואת אזור הגוף עליו נמצאות השומות.
אלו 5 הגימ"לים – הסימנים אליהם יש לשים לב בעת בדיקת שומות:
  • גיאומטריה – שומה לא סימטרית שחלקה האחד אינו זהה לחלקה האחר.
  • גבול – שומה שגבולה אינו מעוגל, ברור ומוגדר.
  • גוון – שומה שצבעה אינו אחיד והיא מורכבת ממספר גוונים כמו שחור, חום, ורוד ועוד.
  • גודל – שומה שקוטרה עולה על 5 מ"מ (כקוטר מחק בקצה עפרון).
  • גובה – שינוי בגובה השומה או כל שינוי בארבעת הסעיפים הקודמים.

מה עושים?

המשימה היום היא פשוטה – הזמינו תור בקופת החולים לבדיקות הסקר שטרם בצעתם השנה.