נשים מאובחנות מידי שנה בישראל כחולות בסרטן השד.
כ- 0
מהחולות עשויות להחלים, אם המחלה מתגלה בשלב מוקדם.
כ-% 0
וגם את לא צריכה לחכות
גילוי מוקדם יכול להציל חיים
מה צריך לעשות?
• גוש • שינוי בצורה או בגודל השד • שקע או בליטה בעור • אי-נוחות או כאבים (תופעה שאינה שכיחה) • הופעת אודם וחום בשד, ללא קשר להנקה או לזיהום • הופעה של ורידים בולטים או מורחבים
• פטמה ששקעה פנימה לאחרונה • גוש • פצע שלא מחלים או אקזמה (פריחה) שאינה חולפת • הפרשה מהפטמה (שאינה קשורה להנקה)
• גוש • נפיחות בבית השחי
בדיקת ממוגרפיה
בדיקת סריקה בממוגרפיה (בדיקת רנטגן מהירה של השדיים) מיועדת לנשים ללא תסמינים כלשהם, ומטרתה לגלות גידול סרטני בשד בשלביו המוקדמים. ככל שהגילוי מוקדם יותר – סיכויי הריפוי טובים יותר!
בדיקת ממוגרפיה היא בדיקת הדמיה הנחשבת כיום לשיטה הטובה ביותר לזיהוי גידול סרטני בשד בשלב מוקדם, לפני שניתן לזהות אותו במישוש.
מומלץ לכל אישה מגיל 50 ועד 74 לעבור בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים.
נפוץ הרבה יותר בקרב נשים מאשר בגברים (ביחס של כ-1:100)
הסיכון לחלות עולה עם הגיל. כ-80% מהחולות המאובחנות עם סרטן חודרני של השד הן מעל גיל 50
מי שחלתה בעבר בסרטן שד, אובחנה עם מחלת שד שאינה סרטן, או טופלה בקרינה לאזור החזה בגיל צעיר
מבנה שד צפוף מעלה מעט את הסיכון ומפחית את הסיכוי לאבחון מיטבי בבדיקת ממוגרפיה
טיפול הורמונלי חלופי לטיפול בתופעות גיל המעבר, נשים שלא ילדו מעולם או שילדו לראשונה לאחר גיל 35,
נשים שלא הניקו כלל, קיבלו מחזור חודשי בגיל צעיר (לפני גיל 11), נכנסו לגיל המעבר בגיל מבוגר (אחרי גיל 55)
מסתמן קשר ברור בין עלייה בסיכון לחלות בסרטן השד לבין השמנת יתר, היעדר פעילות גופנית, תזונה לא מאוזנת, צריכת אלכוהול מוגברת ועישון
נשים שבמשפחתן אובחנו קרובות או קרובים עם סרטן שד או שחלה, במיוחד אם מדובר בקרבה ראשונה (אם, אב או אחות)
מוטציה בגנים BRCA 1/2
בארץ קיימת שכיחות גבוהה של מוטציות בגנים BRCA1 וב-BRCA2 באוכלוסייה. בערך באחד מ- 40 יהודים ממוצא אשכנזי. קיים שינוי גנטי (מוטציה) באחד משני הגנים הללו.
מי שנושאת מוטציות אלה נמצאת בסיכון מוגבר לחלות, בעיקר בסרטן שד ו/או סרטן שחלה.
המוטציה עוברת בתורשה: לכל בן/בת, אח/ות של נשא/ית יש סיכון של 50% לרשת את המוטציה, וסיכוי של 50% לא לרשת אותה.
מי שיורש את המוטציה המשפחתית מצוי בסיכון מוגבר לחלות.
בדיקה לגילוי נשאות בגנים BRCA1/2
נשים בריאות ממוצא אשכנזי זכאיות לבצע בדיקה גנטית למוטציות השכיחות בגנים BRCA דרך קופות החולים, ללא תשלום. מוצא אשכנזי מוגדר על פי הצהרה עצמית של האישה וכולל גם מוצא אשכנזי חלקי.
לאישה שקרובת משפחה שלה מדרגה ראשונה חלתה בסרטן שד או שחלה, מומלץ לקבל מרופא המשפחה הפניה לייעוץ גנטי. במסגרת הייעוץ תתקבל החלטה אם על האישה לבצע בדיקה גנטית לשלילת או למציאת גורם סיכון תורשתי למחלה.
אם ברצונך לבצע בירור גנטי ראשוני, מלאי את השאלון "הסיכוי שבסיכון" של האגודה למלחמה בסרטן.
לאישה שקרובת משפחה שלה בדרגה ראשונה (אם, בת, אחות) חלתה בסרטן השד, מומלצת בדיקת ממוגרפיה מגיל 40, אחת לשנה, או מוקדם יותר, בהתאם להמלצות הרופא.
לנשאית מוטציות בגנים BRCA1/2 ולנשים בקבוצות סיכון נוספות, מומלץ לבצע בדיקת MRI של השד אחת לשנה, בהתאם להמלצות משרד הבריאות. הבדיקה מומלצת גם לנשים שהוגדרו כבעלות סיכון של יותר מ-20% לחלות בסרטן השד במשך חייהן (פירוט כל ההתוויות המאושרות בסל, ניתן למצוא באתר האגודה).
אישה/נערה שעברה טיפולי קרינה בבית החזה (בדרך כלל כטיפול במחלת לימפומה מסוג הודג'קין), בעיקר לפני גיל הפריון, נמצאת בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד, ומומלץ כי תבצע מעקב רפואי לגילוי מוקדם בהתאם להמלצות הרופא.
מומלץ לבצע פעילות גופנית מתונה של לפחות 30 דקות, במשך רוב ימות השבוע. חשוב לזכור כי כל פעילות שהיא עדיפה על חוסר פעילות.
לנשים בסיכון גבוה מומלץ להימנע לחלוטין מצריכת אלכוהול.
קחי אחריות על בריאותך ואמצי אורח חיים בריא, אשר הוכח מדעית כמפחית משמעותית את הסיכון לחלות.
ככל שהגילוי מוקדם יותר – סיכויי הריפוי טובים יותר!
הקפידי להיבדק על פי ההנחיות בהתאם לגיל, הכירי את שדייך כחלק מהמודעות לגוף כולו,
ואם מתגלה שינוי כלשהו בשד – פני לרופא ודרשי לברר את טיבו.
קחי אחריות על בריאותך – הבחירות שלך עשויות להציל את חייך!