אבחון מוקדם מציל חיים
האבחון המוקדם והטיפול המתקדם מובילים לשיפור שיעורי הריפוי ולירידה בשיעורי התמותה.
מי צריכה להיבדק?
- נשים שעברו את גיל 50 - מומלץ לבצע אחת לשנתיים בדיקת ממוגרפיה.
- מגיל 45 עד 49 נשים יכולות לפנות לרופא כדי לקבל מידע על היתרונות והחסרונות של הבדיקה בגילים אלה ולקבל הפניה דרך קופות החולים.
- ניתן לבצע בדיקת שד פעם בשנה על ידי רופא/ה המומחה בבדיקת שד.
- נשים הנמצאות בסיכון גבוה - מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה פעם בשנה, מגיל 40 או קודם לכן, בהתאם להמלצת הרופא/ה.
- נשים שאובחנו כנשאיות גנטיות - מומלץ לבצע בדיקת MRI בנוסף לבדיקת הממוגרפיה.
בדיקת ממוגרפיה
בדיקת סריקה בממוגרפיה (בדיקת רנטגן מהירה של השדיים) מיועדת לנשים ללא תסמינים כלשהם, ומטרתה לגלות גידול סרטני בשד בשלביו המוקדמים. ככל שהגילוי מוקדם יותר – סיכויי הריפוי טובים יותר!
בדיקת ממוגרפיה היא בדיקת הדמיה הנחשבת, כיום, לשיטה הטובה ביותר לזיהוי גידול סרטני בשד בשלב מוקדם, לפני שניתן לזהות אותו במישוש.
בכל גיל ובכל מצב, אם את מרגישה בגוש או בשינוי בשד פני לבירור רפואי !
שימי לב לסימנים הבאים
בשד
• גוש • שינוי בצורה או בגודל השד • שקע או בליטה בעור • אי-נוחות או כאבים (תופעה שאינה שכיחה) • הופעת אודם וחום בשד, ללא קשר להנקה או לזיהום • הופעה של ורידים בולטים או מורחבים
בפטמה
• פטמה ששקעה פנימה לאחרונה • גוש • פצע שלא מחלים או אקזמה (פריחה) שאינה חולפת • הפרשה מהפטמה (שאינה קשורה להנקה)
בבית השחי
• גוש • נפיחות בבית השחי
- חשוב לזכור! רוב השינויים המתגלים בשד אינם מצביעים על הימצאות גידול סרטני, אך בכל מקרה של תופעה בלתי שגרתית, יש לפנות לרופא/ה כדי לבדוק אותה ולברר את טיבה.
מהם גורמי הסיכון לחלות בסרטן שד?
מגדר
נפוץ הרבה יותר בקרב נשים מאשר בגברים (ביחס של כ-1:100)
גיל
הסיכון לחלות עולה עם הגיל. כ-80% מהחולות החדשות בסרטן חודרני של השד הן מעל גיל 50
היסטוריה משפחתית
נשים שבמשפחתן אובחנו קרובות או קרובים עם סרטן שד או שחלה, במיוחד אם מדובר בקרבה ראשונה (אם, אב או אחות)
היסטוריה רפואית
מי שחלתה בעבר בסרטן שד, אובחנה עם מחלת שד שאינה סרטן, או טופלה בקרינה לאזור החזה בגיל צעיר
צפיפות השד
מבנה שד צפוף מעלה מעט את הסיכון ומפחית את הסיכוי לאבחון מיטבי בבדיקת ממוגרפיה
גורמים הורמונליים
טיפול הורמונלי חלופי לטיפול בתופעות גיל המעבר, נשים שלא ילדו מעולם או שילדו לראשונה לאחר גיל 35,
נשים שלא הניקו כלל, קיבלו מחזור חודשי בגיל צעיר (לפני גיל 11), נכנסו לגיל המעבר בגיל מבוגר (אחרי גיל 55)
אורח חיים
מסתמן קשר ברור בין עלייה בסיכון לחלות בסרטן השד לבין השמנת יתר, היעדר פעילות גופנית, תזונה לא מאוזנת, צריכת אלכוהול מוגברת ועישון
אבחון גנטי
אבחון וייעוץ גנטי
בדיקה לגילוי נשאות בגנים BRCA1/2
נשים בריאות ממוצא אשכנזי זכאיות לבצע בדיקה גנטית למוטציות השכיחות בגנים BRCA במסגרת סל הבריאות. מוצא אשכנזי מוגדר על פי הצהרה עצמית של האישה וכולל גם מוצא אשכנזי חלקי. במחקרים זוהו מספר גנים ששינויים גנטיים (מוטציות) בהם קשורים לשכיחות גבוהה יותר של סרטן השד וסרטן השחלה.
לאישה שקרובת משפחה שלה מדרגה ראשונה חלתה בסרטן שד או שחלה, מומלץ לקבל מרופא המשפחה הפניה לייעוץ גנטי. במסגרת הייעוץ תתקבל החלטה אם על האישה לבצע בדיקה גנטית לשלילת או למציאת גורם סיכון תורשתי למחלה.
אם ברצונך לבצע בירור גנטי ראשוני, מלאי את שאלון "הסיכוי שבסיכון" של האגודה למלחמה בסרטן.
אורח חיים בריא
מפחית את הסיכון
לחלות בסרטן שד
מומלץ לבצע פעילות גופנית מתונה של לפחות 30 דקות, במשך רוב ימות השבוע. חשוב לזכור כי כל פעילות שהיא עדיפה על חוסר פעילות.
- צריכה של ירקות, פירות, דגנים מלאים וקטניות והעדיפי שתיית מים.
- הימנעי ממזונות עתירי קלוריות, מזון מעובד, מלוח ובשר אדום.
עד למנה אחת ביום.
לנשים בסיכון גבוה מומלץ להימנע לחלוטין מצריכת אלכוהול.
חשוב לזכור:
הבחירות שלך היום יכולות להפחית את הסיכון שלך לסרטן השד בעתיד
קחי אחריות על בריאותך ואמצי אורח חיים בריא, אשר הוכח מדעית כמפחית משמעותית את הסיכון לחלות.
ככל שהגילוי מוקדם יותר – סיכויי הריפוי טובים יותר!
הקפידי להיבדק על פי ההנחיות בהתאם לגיל, הכירי את שדייך כחלק מהמודעות לגוף כולו,
ואם מתגלה שינוי כלשהו בשד – פני לרופא ודרשי לברר את טיבו.
קחי אחריות על בריאותך – הבחירות שלך עשויות להציל את חייך!